חודשי משכורת לרכישת דירה
תוכן עניינים
לכמה חודשי חסכון נזקק זוג בישראל לרכישת דירה ממוצעת?
לא מעט אנשים סקרניים לדעת לכמה חודשי משכורת נזקק זוג בארץ לרכישת בית ממוצע בן שלושה עד ארבעה חדרים. מומחים בתחום מעלים את הטענה שתחום הנדל”ן בישראל נתון בבועה פיננסית, שבה מחיר השוק של הדירות מאמיר לרמה גבוהה בהרבה מהשווי האובייקטיבי האמיתי. אחד האינדיקאטורים לחיזוי המשק הוא ההשוואה של כלכלת המשק מול מדינות בעלות כלכלות זהות, כשלאורך השנים נמצא כי כלכלת ישראל מתחקה אחריהן. בין השנים 2003-2007 לא התחוללו שינויים מהותיים בשוק רוכשי הדירות במושגים של חודשי עבודה הנדרשים לרכישת דירה ממוצעת, כשהנתונים נעים סביב 47 חודשים בקרב העשירון העליון, ו-90 חודשים עבור אלו המצויים בתחתית רמת ההכנסות. אם נתרגם את הממצאים לשנות עבודה מדובר בין ארבע לשבע וחצי שנים.
נתונים סטטיסטיים עבור השנים 2009-2010
הנתונים הללו משתנים גם על פי הערים, כשהעיר בה נדרשים לעמול הכי הרבה עבור הדירה המיוחלת היא ירושלים, עם ממוצע של כ-90 חודשי עבודה, כשלאחריה בטבלה הן הערים תל אביב, הרצליה ורעננה, בהן נאלצים להשקיע בין 65-70 חודשי עבודה עבור דירה ממוצעת. בתחילת שנת 2009 טיפסו מחיריהן של הדירות מיד שנייה והאמירו לדרגה של 106 חודשי עבודה, וברבעון השני של שנת 2010 הנתונים המשיכו לזנק לדרגה של 131 חודשי עבודה. ואולם, הנתונים הללו על אף היותם פסימיים, הם אינם מייצגים את תמונת המצב האמיתית, מהסיבה שהנתונים הללו מדברים על השכר ברוטו. בפועל הנתונים עגומים הרבה יותר.
מספר חודשי משכורת בפועל לרכישת דירה ממוצעת
הנתונים של 131 חודשי עבודה מתייחסים להכנסה ברוטו של משק בית, כאשר ההתייחסות למונחי ההכנסה נטו מביאה להבנה שההגעה לרכישת דירה בישראל מצריכה הרבה מעבר ל-131 חודשי עבודה. יחד עם זאת, אף ההכנסה נטו אינה הפרמטר הקובע בדיוק, כי אם סכום החיסכון אשר מסוגל לפנות לעצמו משק הבית לרכישת הדירה המיוחלת, לאחר כל שאר ההוצאות השוטפות. חישוב בהתאם לפרמטר הזה יביא אותנו למסקנה שעבור רכישת דירה אולי יש צורך בארבע עד שבע שנות עבודה של הכנסה ברוטו, אך בפועל קיימת סבירות גבוהה שהזוג הצעיר הפונה לרכוש דירה בישראל יזכה לחתן את הילדים שטרם נולדו, ואולי יזכה גם לנכדים עוד בטרם יסיים לשלם את המשכנתא. הנתונים הללו, כמובן, אינם מעמידים את ישראל במצב טוב בהשוואה בינלאומית.
נתונים סטטיסטיים עבור שנת 2013
נכון ברבעון הראשון של 2013 נדרשו, בהתאם לנתונים של משרד הבינוי והשיכון, כ-135 משכורות לשם רכישת דירה. ואולם משרד הבינוי והשיכון התייחס למחיר הממוצע של הדירות ולא למחיר החציוני. המחיר החציוני מהווה למעשה מחיר הדירות האמיתי, מהסיבה שבניגוד למחיר הממוצע אשר מכניס למשוואה אף דירות שנמכרו ב-30 מליון ₪, המחיר החציוני מתייחס למחיר שבו מרבית הדירות נמכרות. אם מחשבים את המספר של חודשי ההכנסה בהתאם למחיר החציוני, ניתן לגלות כי נדרשים 223 חודשי ההכנסה לרכישת דירה נכון לשנת 2013 בישראל, תוך התייחסות לסכום החיסכון שמסוגל משק הבית לפנות לעצמו לרכישת הדירה. מדובר בפועל בטווח של 20-25 שנות עבודה. הנתונים הללו מתבססים גם על חישוב המשכורת החציונית במשק, תוך שקלול ממוצע הכנסה החודשית ברוטו של העשירונים החמישי והשישי במשק. בשורה תחתונה, גם אם יישנה מסורת של סיוע מטעם המדינה לזוג ברכישת הדירה, הנתונים הללו עדיין נותרים עגומים.